השבוע נחגוג את חנוכה. מהי חנוכה בשבילך? שירים, חנוכייה, נרות, סופגניות, מתיקות, לביבות, מאבק בדיאטה, גן ילדים, מסיבות, פסטיגל, חופש חנוכה וכמובן – אור וכו'. אבל מה עם הנס הגדול? האם בכלל משקיעים בו מחשבה נוספת? או שלא מאמינים בניסים ? עומס האסוסיאציות של מילויי סופגניות חדשניים 🙂 משכיח שלחנוכה יש משמעות אישית רוחנית הנוגעת לכל אחד ואחת
בנים בבית ספר יסודי – למה זה לא…? הבן שלי לא אוהב ללכת לבית ספר. הוא מצליח בלימודים ומצליח חברתית. זה לא נובע מקושי. זה נובע מזה שהוא לא נהנה. הנאה. ממתי זה פרמטר? זה הפרמטר – לדעתי. בתי ספר היום בנויים, כאילו, לקבוצה של פנסיונרים, "שבו בשקט, תקשיבו, תשתדלו לא להתנועע, להתפרץ, להתלהב, עליכם להקשיב ולציית". כלומר, בשביל ילדים
תקופת החגים…מה יש בה שמביא אותנו לקצוות? הרי אנחנו מייחלים לחופשה, מייחלים לזמן עם האנשים היקרים בחיינו – ילדינו והמשפחה מורחבת (חלקה לפחות :-))והנה יש לנו מין ווקאנס כזה שנמשך כחודש, משובץ במפגשים משפחתיים, בארוחות ובזמן כמותי עם הילדים. מה קשה כ"כ? שמעתי הרבה סיבות וחלקן להלן: · אוכל וטעמים – עוד פעם ארוחה…לא אוהב את האוכל של X ומבאס
נשימה – פשטות לנשום עמוק…בנאלי? נשימה היא הפעולה הכי פשוטה, חינמית, חשובה ומשמעותית לכל רובד של חיינו ויחד עם זאת אנו נוטים לחבל בה כל הזמן ולקבל אותה כמובן מאליו. הנשימה היא פעולה אוטונומית של הגוף וגם הכלי היעיל ביותר למיקוד ולהירגעות, לחיבור פנימה. שימי לב לנשימות שלך ועני לעצמך על השאלות הבאות: האם הן מהירות או איטיות? עמוקות או שטחיות?
מה הסיפור שלך? מה בתמונה? אני אוהבת את האיור הזה המציג בפשטות את המגע בין אמא לילד או לילדה שלה. התנועה הזו של הילדה האוחזת ביד, בשמלה, אולי מכניסה יד לכיס או מושכת את השמלה…המבט הזה שלה למעלה לאמא שלה כ"כ מוכרים לנו. בטח שמת לב שאין פה? אז אולי הן מחייכות? או כועסות? או אולי הילדה מדגדגת את אמא או סתם
100 השפות של הילדים אין מצב. המאה נמצאת שם/ לוריס מלגוצי(איטליה, 1942) ( ©, תרגום מאנגלית: אלונה הינב, כל הזכויות שמורות) הילד עשוי ממאה שפות לילד יש מאה שפות, מאה ידיים, מאה מחשבות, מאה אופני חשיבה, משחק… מילים, מאה – כן, תמיד מאה דרכים להקשיב להתפעם… לאהוב מאה חדוות חיים בשביל לשיר… בשביל להבין מאה עולמות לגלות מאה עולמות להמציא מאה עולמות
מי אחראי/ת ? – אני ורק אני. איך אחיה מתוך בחירה כשאני לא אחראית על ההתרחשויות, האירועים והאנשים שבחיי? שאלת הזהב. ה"חיים", הסביבה והמקרה משפיעים מאד ואין לך שליטה עליהם. הבחירה שלך – היא איך להגיב? ההחלטה שלך, והאחריות שלך כל הזמן. ההבנה כי האחריות על חייך היא שלך בלבד וכי איש לא יכול לקחת אותה ממך מאירה ומעצימה
ישנה רק הצלחה אחת – כאשר אנו חיים את חיינו בדרך בה בחרנו…(כריסטופר מורלי) לחיות את החיים שאני רוצה כשהנשמה מאירה – גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים. הרב קוק. בכל אדם גלום פוטנציאל למימוש עצמי ולהישגים ייחודיים. כל אדם נושא עימו כישורים מיוחדים לו ורבים מאיתנו אינם מבטאים עצמם באופן מלא. איך יודעים זאת? מרגישים זאת… האם את
המילה גשטלט וטיפול גשטלט מוכרים בעיקר לקבוצת האוהדים של השיטה:-) מי שלא מכיר או רק שמע עליה, בוודאי התוודע אליה תחת רושם חיובי. אז מה זה בעצם הגשטלט? גשטלט היא תורת ייעוץ וטיפול המבוססת על מס' אסכולות: פסיכואנליזה, בודהיזם, אקזסטינאליזם, גשטלט (כן, גישה קודמת שנקראה גשטלט), פנומנולוגיה, דרמה – תרפיה והוליזם. מייסד השיטה, פרלס, דגם עקרונות שונים ממס' מקורות ועד
בהמשך לפוסטים הקודמים לגבי קשר הורים וילדים – להזכירכם, הקשר הוא משהו שנמצא בינינו ולא קווי אופי שלנו או של הילד. לוריס מלגוצי אמר כי יש לגשת לקשר עם הילדים כפי שאנו ניגשים…למשימה חשובה…לעבודה חדשה וליחסים עם אדם חדש – במחשבה תחילה, תוך בחינת מלים ומעשים ומודעות לתוצאות ולהשלכות. כל זאת יחד עם סבלנות והבנה שהמטרה היא – אמון ובטחון בקשר. הקשר
ההורים היום מלאים ברצון טוב, אהבה, איכפתיות ומסירות ובכל זאת חלקם מוצאים עצמם עם תחושה שמשהו בקשר עם הילד – לא זורם. הקושי בתקשורת הוא בגילאים שונים (מינקות לבגרות). בגיל ההתבגרות – הקצר מתעצם לסדק, לפער ולמרחק…ההורים רוצים וכ"כ משתדלים ומתוסכלים..והילדים מסתגרים, או הודפים, או לא מבינים. לכן, טרם נגיע לשם חשוב לפתח באופן מודע קשר עם
נעים מאד:-) אני אלונה, עוסקת בטיפול וייעוץ פסיכותרפיה ובהדרכת מטפלות.ים בקליניקה שלי, ברעננה. מחוץ לקליניקה, אני חוקרת התפתחותית ומתמקדת בהשפעת החוויה הרגשית ודפוסי החשיבה על החיים, גם במסגרת אקדמית וגם עצמאית. וכל הזמן – אמא לשתי בנות ובן.
