"מבלי לחשוב על טוב או על רע, ברגע הזה,
הראה לי את פניך המקוריים
לפני שנולדו אביך ואמך"
קואן הזן הנפלא מזמין אותי להכיר, בכנות ובאהבה, בכך שאני חיה ומתנהלת ביומיום מתחת למסכות.
האם אני עצמי מכירה את פניי המקוריים? מה זה אומר בכלל? מי זה אני לפני שנולדו אבי ואמי?
זו לא ביקורת עצמית ומושג המסכה לא רומז על צביעות והעמדת פנים. זה לא במובן הזה.
הפנים המקוריים שלך הן את במקור, בשלמות – היכולות שלך, התכונות שלך…
ההזמנה היא לברר מי את באלמנט שלך? מי אתה בייחודיות שלך?
לרוב הא.נשים אין מושג. בהתחלה.
מהם פניך המקוריים טרם הסתרת עצמך עם מסכה שתתאים למה שיגידו? מה יחשבו? למה לעשות שלא יכעסו עלי? שעדיין יאהבו אותי? שלא ידחו אותי?
מהם פניך המקוריים לפני השפעת ההורים שלך? הגננת? החברים? המורה? המשפחה?
תודה לפורים עם המסכות וההסתרה על התזכורת הזו שיש לי פנים מקוריים ושיש לי מסכות. תודה על ההזמנה להפניית תשומת לב להתבוננות כנה ואוהבת ולבירור מהם הפנים המקוריים שלי? מהן המסכות? מתי ולמה כיסיתי פני עם כל אחת מהן? האם יש לי אומץ להראות את פניי? מה מונע ממני? מקומות? אנשים? פחדים? אמונות?
ההזמנה היא למודעות, ההתבוננות העצמית עצמה מייצרת מרחב ביני לבין המסכה, מרחק בו נכנסת קצת נשימה לפנים המקוריים שלי. נשימה, היכרות וכבר התרופף קצת הדבק.
בהתחלה זה מספיק.
שנתברך בשמחה, בחופש ובאומץ, אמן ! 💖
