אף פעם לא מאוחר מדי לשינוי

היא בת 53, בתה בת 28. אמא ובת. סיפור משפחתי מורכב על חלקים עצובים. מלא בכוונות טובות, בפגיעות, בהצפת רגשיות, בציפיות… ואני אומרת לגם להן – זה לא מאוחר. לא מאוחר לקחת אחריות אישית על תיקון החלק שלי.

"אם רק הייתי מבינ.ה ויודע.ת קודם…" היא אחת התובנות המתסכלות בהורות. הרגעים האילו, של הבנה בדיעבד, הם בטעם של החמצה ולפעמים גם מציפים בעצב כי אי אפשר לחזור אחורה בזמן ולהתמודד אחרת. אבל, אנחנו ב 2020. הכל יכול לקרות, כבר ראינו. והקורונה המרתקת הזו מביאה איתה הזדמנות שנייה לקירבה רגשית עם הילד.ה שלך.

קשר רגשי שונה מקשר טיפולי או כלכלי. קשר רגשי הוא קירבה, היכרות, שיתוף, פנייה לעזרה (בזמן מצוקה והתלבטות) ובטחון שאני אהוב.ה וחשוב.ה גם ברגעים הפחות נעימים איתי או יפים שלי. רוב ההורים רוצות.ים להיות הדמות הזו שהילד.ה שלה רוצה בקירבתה כשקשה לה.ו, שפונה אליה לקבל עצה ונחמה. רוב ההורים רוצות.ים מאד להרגיש את החשיבות שלהם.ן בחיי הילד.ה. אבל, זה לא תמיד קורה. משהו משתבש בדרך. הסיבות מגוונות, ייחודיות ואישיות.

קשר רגשי הוא חבל דמיוני שנארג מאלפי סיבים – אינטראקציות קטנות וגדולות ומחבר בין ההורה לילד.ה. בחוויה ובתפיסה הרגשית של הילד.ה מוטבעות מידת הבטחון והנעימות בקירבה להורה בזמן מצוקה ובכלל. בהתאם לחוויה הזו, הילד.ה מחפש.ת או נמנע.ת מהקירבה, באינטראקציות שונות.

אי אז, בתקופת הינקות והילדות המוקדמת שלה.ו את.ה היית הדמות הזו המרגיעה והחשובה ביותר בעולם שלה.ו. היה לך זמן להכיר וללמוד בתקשורת לא מילולית את המצב הרגשי של הילד.ה. יכולת להבחין בין בכי של רעב, לבכי של עייפות לבכי חדש ולא ברור. יכולת לעזור ולהרגיע. מה היה אז?

  • היה הרבה זמן יחד
  • היתה קירבה פיזית במגע או בנוכחות באותו מרחב.
  • היתה הגדרה ברורה של הסמטריה בקשר. את.ה ההורה, את.ה הדמות המפותחת יותר, את.ה הדמות המבינה יותר את ההקשר של האינטראקציה ואת.ה אמור.ה לספק פתרונות ולהתמודד עם הקשיים.

עם השנים, עם ההתפתחות ועם הנפרדות ההתפתחותית. הילד.ה התחיל.ה לדבר, להתנגד. התחילו קשיים חברתיים. קשיי משמעת ועוד כל מיני דברים ייחודיים שלכם.ן. הקשר הרגשי ביניכם.ן לא תלוי בקירבה פיזית או בזמן יחד. הוא תלוי המשיך להתעצב ו ואם הרגשת שהוא לא קרוב כפי שהיית רוצה. לפעמים הלכת לקבל ייעוץ והבנת, בדיעבד, את המצב הרגשי של הילד.ה. לפעמים, הבנת שהתגובה שלך לא היתה מותאמת. לפעמים עמדת מולה.ו והרגשת מוצפ.ת.  גם הזמן ביחד מצטמצם, המרחק הפיזי גדל ולא היו הזדמנויות טכניות ליצור קירבה רגשית.

אממה. הגיעה הקורונה וזימנה, מזמנת וכנראה גם תזמן  לכם.ן הרבה זמן יחד במרחק פיזי מצומצם. שני התנאים הראשונים להזדמנות חדשה בשבילך להתקרב. הזדמנות לזרוע ולטפח חוויה רגשית חדשה בקשר.

אם החלטת, לקבל אותה, את ההזדמנות השנייה כדאי שתתחיל.י בהפנמה העמוקה שהקשר לא סימטרי, גם בבגרות.

לכן, האחריות על מידת היותך דמות שהילד.ה מחפש.ת אצלה בטחון, עצה ומקלט בעת מצוקה או התלבטות היא שלך. כשהיא או הוא מחפש.ת את הקירבה הרגשית שלך ואת העצה, זה אומר שבהתנסויות קודמות הצלחת "לראות" אותה.ו ובהתנסויות קודמות כשהיה.תה זקוק.ה לנחמה ולהרגעה נתת.אני לא ארבה כאן בדוגמאות ל"קצרים" אפשריים בקשר

"הילדות.ים לא צריכות.ים להתאמץ (לעבוד) בשביל האהבה שלנו (ההורית), הם.ן צריכות.ים לנוח (להתערסל) בה" (ג. ניופלד).

ו כי זהו קשר לא סימטרי ולפעמים כשהילד.ה מתפתח.ת ומבטא.ת את הרצונות, הקשיים והרגשות שלה.ו זה מבלבל, הענין של הסמטריות. יצא שהרגשת פחות "מסוגלות" להתמודד.

מרתקת הקורונה הזו. היא משחזרת את התנאים של תקופת הינקות, לא באופן מדוייק אבל יש לכם.ן עכשיו הרבה זמן יחד ובאותו מרחב פיזי. מה שמאפשר לזרוע זרעים חדשים של קירבה רגשית ביניכם, שמפירותיהם תוכלו להינות בהמשך.

אתם.ן נמצאות.ים הרבה זמן יחד באותו מרחב פיזי, כמו בתקופה של ינקותה.ו וילדותה.ו המוקדמת. וקיבלת "סיבוב נוסף" של "ביחד" בו  אפשר לזרוע מחדש חוויות חיוביות ובטחון בקשר.  איכשהו, ככל שהתפתחה העצמאות שלה.ו גדל המרחק הפיזי ביניכם.ן, צומצם הזמן "ביחד", התינוק.ת פיתח.ה חיים עצמאיים והקשר הרגשי . גם אם הוא.היא בוגר.ת זהו לא קשר סימטרי.

 

אבל, גם אם זה לא נראה הקשר עדיין לא סימטרי ולא יהיה לעולם. גם עכשיו הוא.היא צריכ.ה עזרה, קירבה ועצה בזמן מצוקה ומתח. היא פשוט נראית אחרת. כשהקשר הרגשי, ביניכם.ן, קרוב את.ה גם מכיר.ה אותה.ו טוב ויודע.ת לזהות, בדרך כלל, את מצב הרוח שלה.ו (גם בלי מילים) וגם יודע.ת , פחות או יותר איך לעזור. לא תמיד.

ואם משהו השתבש… עכשיו קיבלת הזדמנות שנייה, ללמוד אותה.ו, להתפעל ובעיקר להגיב ולהתבטא אחרת כדי להראות את הצדדים המעודדים שבך. עכשיו הזמן לצמצם ביקורת ולחפש נקודות טובות (ר' נחמן מברסלב) ואם אפשר לציין אותן. תשומת לב חיובית מרפה מתח בקשר ומשרה נעימות. את.ה אחראי.ת בדיוק כמו אז. נכון שהוא.היא כבר בוגר.ת ואולי עם התנהגות שמקשה, אבל, שינוי התנהגותי מתאפשר רק בתוך קשר רגשי קרוב ובטוח. די לשנות ולהיטיב כדאי הקשר

איך זה קורה?

כשאת.ה משמר.ת את המבט המתפעל לאורך ההתפתחות שלה.ו.

כשהתגובות שלך במקרה של טעות או התנהגות לא מתאימה אינן מכשעוברות השנים והילד.ה עצמאי.ת עדיין המאפיינים האילו קיימים. או לא. לפעמים, רק אחרי שנים, הבנת שהכוונה הטובה שלך לעזור לה.ו בעצם הרחיקה ביניכם.ן.,

אז, עכשיו אפשר לזרוע מחדש או לפחות להשביח.

אפשר

אפשר להתבונן על ההבעות, על התנועות,

מידת הקירבה הילד.ה מפתח.ת עצמאות  ואם מצאת עצמך במשך השנים רוצה להתקרב, לפתח ואולי לתקן – אפשר וכדאי לנסות. יש לך "סיבוב נוסף". בהנחה שכבר הבנת שהתגובות שלך, ההתמודדות שלך והיוזמות שלך "זורעות" את מידת הקירבה ואת אופיו של הקשר שלכם.ן. נכון, הן משפיעות על עוד דברים התפתחותיים, אבל, בוא.י נתמקד בהטבת הקשר.

ועדיין, למרות כל האמור לעיל, חשוב לזכר שזה קשר של מערכת גומלין.

ואפשר גם לבקש עזרה בתחום הזה – ריפוי והטבת הקשר עם הילד.ה שלי. מטרה חשובה, משמעותית ואוהבת.

אלונה

אהבתם? מוזמנים לשתף