למה זה כל כך חשוב שאני אבין את עצמי? אין לי כוח לזה…
"אין לי כוח" היא תגובה שכיחה כ"כ. כשבעצם בזמן שאני נמנעת כי אין לי כוח – הכוח שלי מושקע בשימור מצב קיים ופחות מיטיה.
אני מרגיש.ה מתח, מתקשה להכיל משהו בחיים שלי. אבל, לא מתאים לי "לחפור" בעצמי.
זה לא "לחפור"… רק אם אבין את עצמי אוכל לנהל את עצמי, להתנהל ולחיות ממקום של בחירה ולא בתגובות למה שקורה לי.
כי "הכל" מתחיל מ"שם" מהחוויה הפנימית – ההתנהגות שלי, התגובות שלי, הבחירות שלי (הקטנות והגדולות) ובעצם החיים שלי.
אני זה נסיון העבר שלי (כל הדברים שהתרחשו בחיי) שלימד אותי (בלי ששמתי לב לפעמים) איך לפרש דברים ואיך להגיב. לפעמים, התגובות שלי אוטומטיות, לפני שאני מספיק.ה בכלל לשקול, לנשום עמוק ולבחור תגובה מתאימה.
וכשאני מבינה את עצמי. מזהה את אמונות הגרעין שלי ובוחרת לשחרר את אילו שלא מיטיבות. מזהה את המחשבות שמלוות אותי. בוחרת איזו מיטיבה לי ואיזו לא. מבינה את המקור לתגובות שלי. מזהה מתי הן אוטומטיות ללא מחשבה וללא בחירה ואז מצליח.ה לבחור אחרת. מכבד.ת ומכיר.ה את הרגשות שמציפים אותי. מקבל.ת ומבינ.ה שעונג וכאב, הצלחות וכשלונות ועוד יהיו תמיד בחיים שלי ואני יכול.ה לבחור איך להתמודד ולהגיב. אז, אני מתחי.לה לבחור ולהתנהל בדרך שמתאימה לי, שחותרת למטרות שלי ולהרגשת שביעות הרצון שלי.
אי אפשר לקצר דרכים – צריך ללמוד ולהבין את ה"חומר" כדי להצליח "להתנהל" בשלווה, בחופש עם עצמי ובמערכות היחסים בחיי.