יועצ.ת הורות מפורסמ.ת, 👋

(כל הורה מוזמנ.ת לקרוא, חשוב)

מכיר.ה את זה שקיבלת מתכון כלשהו, עשית בדיוק לפי ההוראות, ובכל זאת זה לא היה טעים כמו שהובטח, או שפשוט לא הצליח? כי מסתבר שהחום של התנור שונה, החומר של הסיר או התבנית שונה – ובכלל, אותו מתכון "יוצא" שונה כשהוא מבוצע ומושפע במקומות שונים וע"י אנשים שונים. מכיר.ה את זה? מכיר.ה שחולצה one size בכל זאת לא "עומדת" על כולם.ן אותו דבר?

אותו דבר, רק הרבה יותר מורכב, קורה עם אנשים, יחסים, רגשות ועצות אחידות.

את.ה יודע.ת שכל ילד וכל ילדה שונה. לכל אחד.ת מזג אחר, יכולות אחרות, רגישויות אחרות… ובעצם, כולנו במקצוע של ייעוץ והתפתחות האדם יודעות ויודעים שהמכנה המשותף היחיד הוא השונות הבינאישית. כולנו בני ובנות אדם, אבל יש הרבה הבדלים – גם בצרכים, במבנה המוח ועוד. את.ה בטח יודע.ת. 

את.ה גם בטח זוכר.ת שכל אמא ואבא, לפני שהתחילו להיות הורים, היו קיימים, כן? הם לא נולדו כ"הורה" וכדמות אחידה. כל אמא שונה מאמא אחרת – ברקע, בתחום עיסוק, ברגישות, בסגנון חיים, בסגנון הורות, במעמד כלכלי, בהתפתחות שלה עם אירועי החיים שלה. אין אמא אחת זהה לאחרת. ובכלל, אותה אמא מרגישה ומתנהלת ב"אימהות" שונה בין הילדות והילדים שלה עצמה.

את.ה בטח יודע.ת את כל זה, נכון?

אז איך יכול להיות שבכל פעם שאני קוראת או מקשיבה לך, את.ה מדבר.ת בהכללה גורפת? נותנ.ת עצה אחת ("מתכון") לכולם.ן, ולא מציינ.ת את השונות. אולי בכל פעם את.ה שוכח.ת את זה?

אני לא יודעת מה התשובה שלך. את.ה מדבר.ת ברהיטות, פונה לרגש, ונותנ.ת עצות שחלקן עטופות בטיעונים "מדעיים וסמכותיים" שבינם לבין "המחקר" ו"החיים" קשה למצוא קשר. לפעמים, אנחנו שפוגשות.ים הורים כל הזמן, שחוקרות.ים כל הזמן, ושמחברות.ים כל הזמן את ה"שטח" עם ה"מחקר", תוהות.ים – מתי פגשת הורה אמיתי.ת?

אולי עיקר עיסוקך הוא במדיה הפופולרית, וזה בסדר, באמת. רק שאת.ה מדבר.ת כבר.ת סמכא, וזה לא פייר כלפי הקהל שלך. לא כלפיי. לא, אני לא רוצה לפגוע בפרנסה שלך. תמשיכ.י – אבל בכל זאת, אחרי התלבטות, החלטתי לבקש או להציע:

• תכניס.י את המילים "לפעמים", "כל אחד.ת שונה"… לתוכן שלך, כדי לטשטש את המסר המטעה שהכל אותו דבר.
• תגיד.י מדי פעם שזו המלצה, לא עצה אחידה. כי לא כל ילד.ה צריכ.ה שידברו איתה.ו בעת מצוקה – יש כאלו שמעדיפים חיבוק, יש התרחקות, יש להיות ליד, יש לדובב… יש אחר כך, יש עכשיו. זו סתם דוגמה לכך שלכל ילד.ה יש את המענה המדויק שלו. כשאת.ה אומר.ת "ילדים בנויים ככה וצריכים ככה" – זה מבלבל, יקר.ה, וגם לא נכון. ילדות.ים אינם מוצרי מדף.
• תזכור.י שאמא היא לא "דמות רקע" שעסוקה רק בתמיכה ב"דמות המרכזית" שהיא הילד.ה. אמא היא גם דמות מרכזית, עם צרכים ואתגרים והתמודדויות משל עצמה. בדרך כלל את.ה מתייחס.ת אליה כאל "ספקית צרכים" – וזה לא עובד ככה, וגם לא נכון. אלו שתי דמויות מרכזיות, ומערכת היחסים ביניהן היא הדרך להתבונן. את.ה אומר.ת "אנחנו ההורים רוצים ככה, אנחנו ההורים חושבים ככה" – אבל כל אחד חושב אחרת, נכון? אז, שוב, לא נכון וגם מבלבל.

אני לא עוסקת במהות העצות שלך, שלצערי חלקן מוטעות. אני מתמקדת בהכללה שלך את כל הילדות.ים וההורים לדמויות דומות שניתן לתת להן עצה אחידה. זה כמו עם המתכון שכתבתי למעלה, זוכר.ת?

אחרון חביב – את.ה משפיע.ה! הכתיבה שלך שיווקית ופונה לרגש, ולפעמים – רק לפעמים – זה מסוכן. יש אמהות שקוראות אותך ומקבלות השראה, וגם רושם מוטעה ששינוי הוא כמו "מסך מגע" – הן אפילו "מדקלמות" מה שאמרת. רק שהיישום עם הילד.ה שלהן לא עובד, ואז הפער בין "מה שאת.ה אמרת" לבין החיים מתסכל אותן, והמצב אצלן נהיה גרוע יותר. בבקשה, תחשוב.י על האמא הזו שקוראת אותך. לא רק על כמה את.ה נהדר.ת ונשמע.ת חכמ.ה, ושיש לך דד-ליין "לפרסם".

גם את.ה יודע.ת ששינוי מיטיב אמיתי קורה רק בהתאמה אישית מדויקת.

לסיכום: "מתכון אחד, ביצועים שונים". שונות בין אנשים. אמא היא לא ספקית צרכים. ובעיקר – אחריות וזהירות שלך.

תודה, ושיהיה לך רק טוב ובהצלחה!

לא כועסת:-) רק מתבאסת