המעבר לגן עירוני

 המעבר לגן עירוני

בשבוע שעבר הסתיימה "עונת הרישום לגן" ועוד מעט תתחיל "עונת בירור הפרטים על הגן שקבלנו".

ההורים האוהבים תרים ומבררים פרטים על הגן העירוני החדש והלא ידוע. כשבליבם תקווה לקבל

את הגן "הכי טוב בתנאים הקיימים" וחששות אם לאו.

לאורך השנים אני מוצאת שהמעבר לגן העירוני הוא המעבר בעל העוצמה הרגשית הגבוהה ביותר אצל ההורים לצעירות/ים.

כן, גם יותר מהמעבר לכיתה א'.

הכניסה לגן עירוני הוא המפגש הראשון של ה"גוזל/ית" עם "החיים" והמסגרת הראשונה שאינה ב 100% עפ"י בחירת ההורים.

הגננת, כללי וחוקי הגן – אינם נבחרים ע"י ההורים וגם אין להם/ן השפעה גדולה עליה. זה לא גן פרטי.

גן עירוני מעורב בחשש "מפני החדש" ובדאגה כנה אם הילד/ה יסתדרו.

אני זוכרת איך כבר ביום ההיכרות עם הגננת של בתי השלישית, עלו דמעות בעיניי כשהבנתי שהקטנה שלי תתקשה מאאאד

מול אחד מחוקי הגן החדש. הייתי אמא מנוסה, מדריכת הורים מנוסה עוד יותר והכרתי היטב את הגננת ואת הגן. אז מה היה?

מעבר לגננת מומלצת או לא, סייעת נעימה או לא והמלצות של הורים וילדים אחרים. מעבר לכל אילו.

כשהבת שלי נולדה, אני הבטחתי לה בלבי מה שאת/ה הבטחת לילד/ה שלך. הבטחנו לה ולו שנשמור עליה/ו וניצור עבור/ה

מציאות מותאמת ומיטיבה. וכבר ביום ההיכרות, לפני שהתחלנו, פגשנו ב"חוק גן" שהיה קשה לקטנה שלי.

גן עירוני "מסמל ומסמן" את המפגש הראשון עם "דרישות מסגרת" שאינן מדוייקות ומותאמות עבור הפעוט/ה.

המעבר הזה "מבגר" את הילד/ה. אסוציאטיבית מתקשר, אצלנו ההורים, עם דרישות קשוחות מפעוט/ה רכות/ים

ועם חשש שהילד/ה שלנו עוד לא בשל/ה. הבת שלי הסתדרה. אבל לי ולעוד הורים קשה לקבל ולהפנים את ההבנה

שאיננו יכולות/ים להבטיח במאה אחוז שיהיה לה נפלא. ולדעת שגם תיתכן אפשרות שיהיה לא קל.

זהו שלב הורי – התפתחותי. עם כל ילד/ה מחדש.

ההבנה הזו שהיא ושהוא גדלו. ההבנה שהיא ושהוא יצאו מהשלב-מקום המוגן, העוטף והמותאם של הינקות.  

שלב התפתחות הורי בעל מעורבות רגשית עם חששות ולפעמים חרדות.

מה עוזר?

עוזרת המודעות העצמית לכך שגם אתם/ן  עוברות/ים עכשיו שלב רגשי. זה בסדר. ככה צריך וקורה.

המעבר של הפעוט/ה למערכת העירונית, אצל רובכם/ן, יתרחש בכל מקרה. אז עדיף להתכונן רגשית.

נסו לזהות ולהפריד בין צורכי הילד/ה במעבר לבין רגשותיכם/ן הטבעיים – כך, יהיה קל יותר.

החשש הזה לא יחלוף מהר ויפוג רק בשלבים :

  1. קבלת ההחלטה לאן להירשם. כבר בוצע!
  2. אישור הרישום
  3. הכניסה לגן
  4. מסיבת חנוכה – עת תסתיים הקליטה ועימה הידיעה – האם אנחנו מרוצים מהגן?

לאט, לאט…

ו…

בשלוש השנים האחרונות כשמערכת החינוך הרחיבה את השירות לגן טרום-טרום המעבר בכלל קשה.

לא אעסוק בקונפליקט הקיים בין צורכי ובשלות הילד/ה לבין האפשרויות הכלכליות.

המערכת העירונית אכן לא לגמרי מתאימה לצורכי השלב ההתפתחותי של ילדות וילדי טרום טרום – אבל, יש גם כאלו שכן.

זה מאד אישי.

כפי שכבר כתבתי לפני שנים – הפרמטר הכי חשוב בגן הוא הצוות –  כמה שנים עובדות יחד, אוהבות עבודתן? (גברים ונשים)

ישנם גנים עירוניים עם צוותים נפלאים בעלות/י רגישות, ניסיון ובעיקר אהבה והתפעלות.

גן עירוני אינו בהכרח "התפשרות ושינוי לרעה בקשב ובאהבה לילד/ה".

בגילאי הגן הכי חשוב תחושת מוגנות, אהבה וטיפוח האני האישי.

אם הגננת קשובה לילד/ה, מעניקה תחושת בטחון ופניות – זה חשוב יותר. גם אם היא לא מחבקת.

 

בהצלחה!

אלונה

אהבתם? מוזמנים לשתף