מה תינוקות – פעוטות צריכים מהמסגרת היומית שלהם?

 למה כדאי לשים לב בבחירת מסגרת יומית עבור תינוקות עד גיל 3.

שותה קפה אתמול, בשמש, בחצר ליד פעוטון ושומעת את הגננת/מטפלת שרה לילדים בחצר ומספרת סיפור…

אבל, אני לא שומעת אותם עונים.. מגיבים… הסתקרנתי ושאלתי את המארחת שלי – מה הגילאים וכמה ילדים בגן?

ונעניתי שהם חמישה בני שנה עד שנה וחצי. המטפלת המשיכה לשיר להם "לכובע שלי שלוש פינות" ועודדה אותם/ן להרים יד מעל הראש וכו'. הצצתי וראיתי אותם/ן מתבוננות/ים עליה או עסוקות/ים במשהו אחר.

לי זה היה ברור שהם/ן בכלל לא בקטע הזה של מפגש סיפורי-שירי – דידקטי. כנראה שהמילה כובע ואולי "שלי" מוכרות להם/ן והמטפלת/גננת מתאמצת מתוך הבלבול – שנמצא בכל מקום.

הבלבול בין הצרכים ההתפתחותיים של תינוקות בני/ות  חצי שנה – שנתיים (פעוטות)

לבין פעוטות -שנתיים ועד חמש שנים וזה לא דיחוטומי לחלוטין, כמובן.

הצרכים התפתחותיים של שתי הקבוצות שונים לגמרי.

עד גיל שנתיים (ולפעמים שלוש) הכי חשוב הקשר הפיזי-רגשי עם הדמות המטפלת והבטחון שהיא נוסכת, בעיקר ברגעי חקר וברגעי מצוקה.

מטפלת:  דמות שמכירה אותי, קשובה לי ומעניקה לי תשומת לב עוזרת לי ללמוד להכיר את עצמי. הזמן יחד הוא האמצעי להשיג היכרות זו.

הקצב של הילד/ה והעניין המתפתח שלה/ו בסביבה צריכים לקבל מענה והדהוד ולא ההיפך, שהילד/ה יתאים/תתאים עצמה/ו לסביבה כלשהי.

עד גיל שנתיים התינוק/ת- פעוט/ה לומד/ת להכיר את עצמה/ו, לאהוב את עצמה/ו, לחוש ולהתנסות עם דמות מלווה, אוהבת ותומכת.

וזה לא מתנגש עם סדר יום, זה בעיקר הבנת הצרכים.

עכשיו, אני בפירוש לא טוענת שעדיף מטפלת על פעוטון ואני גם לא מתארת עולם אידיאלי.

אני מתארת לך מה חשוב וכדאי שיהיה במסגרת של התינוק/ת שלך.

רוב המשפחתונים מדמים היום גן עם תוכן ומשחקים דידקטיים וחווייתיים. זה מתאים לילדות/ים מעל גיל 3 שהתחילו לגבש זהות.

מגיל שנתים וחצי הם פנויים כבר ללמידה של תכנים חדשים, שוב במינון המתאים, פנויים למשחקי חברה… וכו'.

תינוקות עד גיל 3 וחלק מהם/ן עד גיל שנתיים צריכות/ים משהו אחר לגמרי.

הם מצמיחים "אני" עכשיו, הם לומדים את העולם. השירים של החגים עוברים להם מעל הראש.

אפשר לזמזם או להמהם מוזיקה נעימה וכך הם יתנסו בהמהום גם כן. זה תואם את הצורך שלהם.

הן צריכות להתנסות בגוף שלהן, בהבנת היכולות שלו, בחקר סביבה ומשחק ובעיקר במתן מענה לצורך בהרגעה, בחיבוק, בעייפות ובכלל.

עוד אין להם/ן מילים והבנתה של הדמות המטפלת חשובה מאד בחוויה הרגשית שלה/ו.

אז הורים יקרים, מציעה לכם שלא להסתנוור מגנים המציעים שלל משחקים התפתחותיים והבטחות שהתינוק/ת "יקבל גירויים קוגניטיביים וכיו"ב"

שימו לב לנעימות המטפל/ת, לידע ולהבנה שלה לגבי מוגנות והתפתחות, למס' הילדים בקבוצה במקביל למספר נשות הצוות, אבל לא רק.

הטוב ביותר עבור התינוק/ת שלך, הטוב ביותר עד גיל 3 (ולפעמים שנתיים – השונות הבינאישית גבוהה) הוא:

• מענה לצרכים החושיים
• חום, וויסות, הרגעה
• קשב, ליווי ומענה לקצב ולכיוון העניין של התינוק/ת
• לאפשר ל"אני" להתגבש.

תכנים חיצוניים ודקלום של מילים וכו' – אינם עונים על זה. זה נחמד אבל ללא משמעות התפתחותית

תינוק/ת שמקבל/ת את הרשום לעיל מפנים את האמונה בכך שהסביבה עוזרת לו, מפנימ/ה תחושה של "אני חשוב/ה, דואגים לי, אני סומכ/ת על העולם"

נהנה/ית מקשר רגשי ומתחושת בטחון בקשר עם דמויות אחרות  ועם כל "הטוב הזה" "יוצא/ת" לעולם ומתחיל/ה להפנים גם ערכי סוציאליזציה ומושגים חדשים.

לשאלות – מוזמנים להתייעץ בטלפון או לכתוב.

אלונה