הדרכת הורים – מה זה?

 צמד מילים, שמנסיוני,  מעורר רגשות מעורבים בקרב הורים רבים.

הדרכה  = לימוד  ומכאן ממהרים להסיק כי – " אנו איננו ממלאים תפקידנו כהלכה וצריכים הדרכה".

עלבון, תסכול וחוסר אמון מתלווים למסקנה הזו, יחד עם השוואה להורים אחרים שאנו מכירים – ובמה הם טובים יותר? בייחוד בימינו שהורות "טובה" היא מין אות מצויינות.

מי יגיד לי איך להיות אמא? או אבא? מי חושב שהוא טוב יותר?

ובכן, כל המסקנות הרשומות לעיל – הן טעות.

הדרכת הורים מקצועית אינה שיפוטית – ולא באה לבדוק ולתת ציונים – מטרתה היחידה היא לסייע.

ההורים הם הדמויות המשמעותיות ביותר בחיי הילד. בגיל הרך הם המשפיעים ביותר וגם הקרובים ביותר אליו.  ובהמשך, הם הדמויות הקבועות והחשובות ביותר המלוות אותו בגדילתו ובהתפתחותו.

גם אם הילד מקבל טיפול רגשי / אחר עדיין חשוב שההורים יהיו מעורבים בתהליך. כי ההשפעה שלהם היא הגדולה ביותר – בהבנה ובהתמודדות יומיומית.

בעידן בו אנו חיים, כל הורה, מתמודד עם המון שאלות ותהיות הכרוכות בגידול, בחינוך ובטיפוח הילדים. ישנה פתיחות גדולה לגבי סיוע בלקויות למידה, בקשיים מוטוריים, בקשיים רגשיים ובעוד… אני פוגשת הורים שללא קשר למצבם הכלכלי משתדלים מאד להעניק לילד את הטיפול והסיוע לו הוא זקוק בקבלה ובאהבה ובכל זאת נדרכים כשעולה המושג – הדרכת הורים.

למה? כי זה מעלה אצל ההורה חוסר בטחון וחשש כי כנראה הוא/היא לא טוב מספיק…

ההתנגדות נובעת מן האמונה שההורות היא ידע מולד והפנייה להדרכת הורים מאשרת כי "לי יש בעיה" . נוצר רושם פנימי של פגיעה בדימוי העצמי. חבל.

המחשבה : "אני יודע/ת  את כל התשובות והדרכים להתמודד עם האתגר של חינוך וגידול ילדים ואם לא אז אני לא בסדר"  אינה נכונה ובעיקר, מביאה לעוגמת נפש.

אם יש לי קושי כדאי שאקבל עזרה וגם תמיד כדאי ללמוד דברים חדשים – אילו האמונות שאנחנו מלמדים את ילדינו ומשום מה שוכחים זאת גבי עצמנו.

גם אנשי מקצוע העוסקים בהדרכת הורים פונים לסיוע כשזה קשור לילדיהם שלהם.

"חוק הפזילה" 🙂 הוא שחל כאן: כשאני קרובה מידי קשה לי לראות בבירור.

המבט הרחב והרחוק יותר של עיניים מקצועיות רואה יותר מההורים הקרובים רגשית וכמובן נמצאים בחיכוך יומיומי עם הילדים.

העיצות המקצועיות יחד עם האבחנה המקצועית, ושוב ללא שיפוטיות מינימלית, הם  לפעמים "גשר" מעל הרבה קשיים.

האשלייה כי "לא צריך ללמד אותי להיות אבא / אמא"  מקורה בפירוש לא נכון. אף אחד לא בא ללמד, אלא לעזור איפה שצריך עזרה.

הדרכת הורים מטרתה:

  • לסייע בהתמודדות עם קושי ספציפי בתקשורת /בהתנהגות/ אחר העולה בממערכת היחסים עם הילד.
  • לקבל כלים המתאימים במדוייק למשפחה – לא כל עצת זהב של משפחה אחת מתאימה למשפחה אחרת.
  • לפגוש ולהכיר את הייחוד והדמיון של הילד שלי / הילדים שלי.
  • להתגבר ולרכוש כלים שיסייעו לי בחיי היומיום בחינוך ילדיי.

האמונות שכבר לא תקפות היום לגבי "פעם היה ככה וככה… ושהורות היא ידע מולד". מעכבות התפתחות ושינוי חיובי.

אז, אם הופניתם, או חשבתם או המליצו לכם על הדרכת הורים – שחררו את האמונות המחלישות ולכו לשמוע. אולי תקבלו כלי / עצה משמעותיים. אולי תלמדו משהו חדש.

בטוח שתחושו הקלה אחרי שתשתפו בקושי.

אם המילה הדרכה לא נעימה לכם – החליפו בהשתלמות הורים:-)