מה זה להכיל?

להכיל זה לא להתאפק.

להכיל זה להיות מיכל. משהו נכנס לתוכו והוא מחזיק אותו. המיכל לא משנה את התכולה, לא מעביר עליה בקורת ולא מתאפק. פשוט מחזיק.

"להכיל" מבחינה רגשית זה "להחזיק" עבור מישהו.י את הרגשות שלה.ו, את מה שיוצא ממנה.ו החוצה. לפעמים בשטף, לפעמים בהתפרצות ולפעמים בשפת גוף. הכלה רגשית היא מיומנות שלומדים אותה והיא לא קלה ליישום. היא לא חובה. אבל בעלת ערך עצום. במערכת יחסים קרובה זו התמודדות אתגרית רצינית. כי בדרך כלל "מה שיוצא ממנה.ו" פוגע בך. מאד. או מתסכל אותך. וזה קשה "להכיל" = "להחזיק את זה".

למה זה טוב? למה כדאי להתאמן על המיומנות הזו?

כי רק כשאני מצליחה להחזיק את הרגשות שלך בלי לערב את ההשקפה, הדעה, הרגשות שלי – רק אז אני יכולה להבין אותך. אם "הכלתי" את מה שהוצאת זה לא אומר שאני מסכימה  איתך. אבל, ההכלה של הרגשות שלך בלי דעות קודמות היא הזדמנות להקשיב ולהבין מה עובר עליך. הבנה רגשית, "החזקה" ושיקוף רגשי מייצרים קירבה משמעותית בינינו ונוסכים בטחון בקשר.  כשאת.ה מרגיש.ה גם מוחזק.ת וגם מובנ.ת – מתפזרת בך הרגשה עמוקה של קבלה. ואני "המיכל" מרגישה אמפתיה ועוצמה. זה לא קל. אבל זה שווה ללמוד ומדי פעם ליישם בזוגיות ובהורות. זה בסיס משמעותי בקשר.

להכיל זה לא להתאפק. אם בזמן ההתפרצות של הילד.ה או בנ.תזוג או כל אחד.ת אחר.ת שתקת ולא הגבת. שתקת ורתחת בפנים. שתקת ופשוט לא אמרת את מה שעלה בך אז במקרה כזה – התאפקת. באותו זמן היית מרוכז.ת בלרסן את התגובה שלך, ברגשות שלך, בתסכול או בהתעלמות שלך. לא "הכלת" ולא נוצרה קירבה. כל אחד.ת נשאר.ת עם רגשותיה.ו הכואבים.

להכיל זה לא להתאפק. רק שתדע.י