בהמשך לפוסטים הקודמים לגבי קשר הורים וילדים – להזכירכם, הקשר הוא משהו שנמצא בינינו ולא קווי אופי שלנו או של הילד.

לוריס מלגוצי אמר כי  יש לגשת לקשר עם הילדים כפי שאנו ניגשים…למשימה חשובה…לעבודה חדשה וליחסים עם אדם חדש – במחשבה תחילה, תוך בחינת מלים ומעשים ומודעות לתוצאות ולהשלכות.

כל זאת יחד עם סבלנות  והבנה  שהמטרה היא – אמון ובטחון בקשר. הקשר משתנה כל הזמן בהתאם לשינויים שאנו עוברים כל הזמן וישנם שלבים לא קלים ולעיתים גם לא נעימים ושצריך לעבור אותם.

אז הכנתי את המתכון שכל אחד מאיתנו יכול מידי פעם להשתמש בו כתזכורת לבדיקה עצמית ולעידוד…

קשר בטוח, קרוב ואוהב הוא הגשר בין אנשים והקשר הבסיסי הראשוני הוא של הילד עם הוריו.

קשר עמוק ומודע מכיל את התכונות הבאות, בסדר כרונולוגי להתפתחות הילד:

  • צרכים פיזיים מסופקים: ההורה מתקבע כדמות מזינה, מחבקת ומחייה.
  • צרכים רגשיים מסופקים: ההורה צוחק איתי, מחבק אותי ובעיקר נהנה להיות איתי. הנאה אמיתית. אני גורם לו אושר.
  •  גבולות: ההורה הוא דמות נפרדת ממני אשר אוהבת אותי, דואגת לי ואנחנו אוהבים להיות יחד.
  • אהבה קבועה ובטוחה: אני נאהב ונרגיש זאת בסיטואציות של כעס / גם כשעשיתי דבר אסור.
  •  בטחון: הילד חש בטוח ומוגן בקירבת ההורה ועם השנים חש בבטחון הזה גם ממרחק. הבטחון נוצק בקשר.
  • מכירים אותי: יש מישהו בעולם שמכיר אותי הרבה זמן.
  • מעורבות: ההורה יודע מה קורה לי, ישנה חשיבות גדולה לאיסוף מידע ע"י הורים כשהילד נמצא במסגרת חינוכית.
  • שיחות ועניין: משחר הוויתי אמא / אבא מנהלים איתי שיחה על קורותיי, תחושותיי ומחשבותיי – נוצר ערוץ תקשורת קבוע בו מעודדים אותי להביע עצמי ומקשיבים לי.
  • כבוד: הילד חש מכובד ע"י ההורים. דעתו, הסבריו והלך רוחו. גם אם לא מסכימים איתו – מקשיבים לו.
  • קבלה: אני יכול לבטא עצמי בלי חשש.

כל אלה הם מרכיבי הקשר ולא מרכיבי אישיות של ההורה או של הילד. לכן, זה לא משנה מהו אופי הילד או אופי ההורה.

ישנם הורים להם זה נשמע מעייף…. רק מקריאה, נשמע כמו משהו לא ספונטני… אבל ככל שהם מעמיקים את  הבנתם,  ומפנימים את תפקידם החשוב כהורים, הם נהנים יותר ויותר, הם לומדים על עצמם ועל טיב יצירת הקשרים הבינאישיים שלהם עצמם.

בהמשך, מתחילים לחוות חיים משמעותיים יותר עם יותר ויותר חוויות חיוביות ותחושת ערך הורית.

בהצלחה:-)