ההורים היום מלאים ברצון טוב, אהבה, איכפתיות  ומסירות ובכל זאת חלקם מוצאים עצמם עם תחושה שמשהו בקשר עם הילד – לא זורם. הקושי בתקשורת הוא בגילאים שונים (מינקות לבגרות).

בגיל ההתבגרות – הקצר מתעצם לסדק, לפער ולמרחק…ההורים רוצים וכ"כ משתדלים ומתוסכלים..והילדים מסתגרים, או הודפים, או לא מבינים.

לכן, טרם נגיע לשם חשוב לפתח באופן מודע קשר עם הילד. תוך למידה, בחינה, השקעה ובעיקר – אהבה.

 

הקשר, היישות השלישית נבנה מאלפי חוויות בהן ניטע בילד הבטחון והאמון בהורה.

הבטחון של צרכים מסופקים (בערך 80% מהמקרים ) בהתחלה והבטחון שיוצרת באדם תחושת הנאהבות.

 

ככל שהילדים גדלים ומתבגרים ההורים עומדים מול דרישות הורות מורכבות יותר: סיוע והדרכה בהתמודדויות בבי"ס, השפעת הסביבה, הקניית ערכים ומוסר, גיל ההתבגרות, צבא, לימודים ועוד'.

ככל שהילד מתבגר ומתרחק עולה חשיבות איכותו של הקשר הורה – ילד.

כלומר, הן ההורה והן הילד נמצאים בשינוי ובתנועה כל הזמן וכך גם הקשר ביניהם.

בזמני משבר קוצרים את הפירות שנזרעו לאורך שנים. ויחד עם זאת ממשיכים לעבוד, לפתח ולהתאים את הקשר לדרישות המשתנות.

בזמנים של בלבול וקושי – הילד אשר חש אמון ובטחון בקשר עם ההורה פונה אליו וזקוק לו.

הקשר בין הורה לילד/ה משול בעיני לחבל  הבנוי מהמון המון סיבים, המייצגים מארג של אלפי חוויות בהם ניטע בילד הבטחון והאמון בהורה, שניהם אוחזים בשני קצותיו.

עם תחילת הדרך ההורה משקיע בבניית הקשר ועם השנים גם הילד מתחיל לתרום את חלקו.

אף פעם אין זה מאוחר ליצור ולבסס קשר של אמון וקירבה עם ילדך, נדרשים רק רצון, אהבה והדרכה.