ערך עצמי

הלוואי שזה היה כ"כ קל, 30 טבליות ויששש!

 ערך עצמי 

 

כל אחת מאיתנו מכירה את ה"קול הפנימי" שלה שהוא מחזק או מחליש…

מניע לפעולה ומעודד או מרסן ומעלה חששות.

מורים, הורים, חברים… מודעים לצורך בחיזוק האמונה של הילד בעצמו, ביכולותיו.

אנחנו יכולים להחמיא לאחר ולקבל מחמאות מאחר…

אבל, בפנים לכל אחד יש את תחושת הערך העצמי האישית שלו.

הערכה עצמית זה ה"דיבור האישי" הפנימי של אדם עם עצמו. וזה לא בטחון עצמי.

בטחון עצמי מתבטא בהתנהגות ומשתנה בין סביבות שונות.

ערך עצמי משקף את נקודת המבט האישית שלי על עצמי  ואת האופן שבו אני מעריך/ מודד את יכולותיי, מעשיי… ואת התרשמות הסביבה ממני.

כולנו מתפקדים בכמה סביבות, חווים קשת של רגשות המלווים את חוויותינו ולכל אחד תפיסת עצמי מדוייקת ואישית.

על בסיס כל אילו מתפתחת  תחושת ערך עצמי שנעה על הרצף שבין גבוה לנמוך:

הדיבור הפנימי של הערכה עצמית גבוהה : אני יכול! אני אצליח! אני אתגבר על המכשול ואשיג את המטרה !

– מעודד ומגביר מוטיבציה לחתור לאושר שלי, לסיפוק, להעיז ולחלום.

לעומתו, הדיבור הפנימי של  הערכה עצמית נמוכה: אני לא יכול! אני לא טוב מספיק! אין לי את ה…! אני לא אצליח ל…!.

– מרסן ומחליש תוך הבעת ספק ביכולותיי להשיג מטרות. לפעמים זה מוביל לוויתור מראש.

תחושת הערך העצמי היא אישית ומושפעת הן מהתכונות האישיות והן מהסביבה.

איך נוצרת הידיעה הזו? מתי מתחיל ה"קול הפנימי" הזה?

כבר משלב הלידה מתחילה להתגבש איזו הכרה בערך של עצמי. התינוק נולד ומקבל טיפול מסור ושמח (השמחה היא  מעצם זה שהוא נולד) ונובטת בו הרגשה עמוקה של "אני אהוב, מקובל ומוערך" ע"י האנשים המשמעותיים בחיי.

דרך המבט האוהב אני מכיר את עצמי , התפעלות הסביבה נספגת בי לתוך חווית ה"אני".

עם גדילתו והתבגרותו הילד נחשף לעוד "אחרים משמעותיים" ולמשוב המתקבל מהם, ההערכה העצמית מושפעת גם מהם.

גם הישגיו בפועל והמשוב שהוא עצמו מעביר על הישגיו – משפיעים על תבנית הערך העצמי שממשיכה להיבנות.

ועל כל אילו משפיעה גם  היכולת האישית (השונה מאדם לאדם) להתמודד עם ביקורת שלילית.  האם אני מקבל/ דוחה / מתעלם / מתמודד עם ביקורת?

איך אפשר לעזור לילד לפתח הערכה עצמית חיובית על עצמו?

בנדר, וולס ופטרנסון (1989) מציעים  להורים "מתכון" לביסוס תחושה עמוקה של יכולת והערכה חיוביים :

"העניקו לילד מיקס אופטימלי של קבלה, חיבה, גבולות רציונליים וציפיות גבוהות".

הערכה עצמית קשורה בערכים חברתיים ואישיים – אם אני בחברה שאינה מעריכה ציור, אז גם אם אני צייר מחונן זה לא יוסיף להערכה העצמית שלי.

היכולת שלי להשיג הערכה מהסביבה משפיעה על תחושת הערך העצמי שלי.

הסתירה המצערת היא שישנם אנשים עם הערכה עצמית נמוכה כשבפועל הישגיהם גבוהים, תפקודם מעולה והסביבה מעריכה אותם.

אבל כל זה לא מחלחל פנימה לערך עצמי גבוה והם עדיין מרגישים ביקורת עצמית וחסרי ערך. משהו באחד המרכיבים שציינתי לעיל משפיע ומונע.

אחרים מתקשים כ"כ להתמודד עם משוב שלילי עד שהם מנסים "ליצור רושם חיובי כל הזמן" ובכך להימנע ממשוב שלילי.

עבור אילו, הסתירה הפנימית והרגשות השליליים שנשמרים בפנים לא תורמים לרמת ערך עצמי גבוהה – אמיתית.

יש גם כאלו הקושרים הערכה עצמית גבוהה עם תפיסה שלילית. הערכה עצמית גבוהה יחד עם מודעות עצמית אינם נרקיסיזם.

חשוב להבין את המשמעות והחשיבות של בניית מערכת אישור ותמיכה פנימיים – זה הכוח הפנימי, האמונה העצמית והבטחון ביכולת להשיג.

הורים, מורים ובכלל כל אדם מודע יכול לעזור לזולתו בטיפוח ערך עצמי, להלן מס' המלצות להתחלה:

  1. להתבונן במבט חיובי ולהתפעל טכנית מהישגים, מיכולות ומתכונות. התפיסה החיובית שלכם מהדהדת פנימה אל הילד/ה.
  2. אם הילד בעל ביקורת עצמית שלילית – לעודד אותו לכיוון של חשיבה עצמית חיובית.
  3. כשרוצים לבקר את הילד לבחור מילים שיבטאו אכזבה נקודתית ולא כללית וגורפת ממנו –  "זה לא מתאים לך / ציפיתי ממך ל.." במקום "לא, מה עשית? זה רע.." וכו'.
  4. להשתדל להימנע מדיבור מודד ומקטלג.
  5. להקפיד לבטא באופן שווה משוב שלילי וחיובי. לעיתים, יש נטייה לבטא יותר את המשוב השלילי ואת ההתנהגות החיובית לקבל כמובן מאליו.
  6. להכיר בהצלחות.
  7. להקפיד על הצבת גבולות, על הנחלת ציפיות ועל הערכה להישגים ולמאמץ.
  8. ההערכה העצמית מתרחשת כל הזמן, כל מעשה או חתירה להישג נמדדת מחדש ותומכת או משנה במעט את "הדיבור הפנימי".                                                                                אם לילד או לילדה יש נטייה להמעיט ביכולתם ובהישגיהם אפשר להתערב בעדינות ולשקף את הפער.
  9. להתגאות ולעודד את הילד לפתח גאווה בהישגיו, בתכונותיו. לא לדאוג, זה לא גאוותנות. אפשר להיות גאה בעצמי וצנוע. זה מה שמרגיש בפנים.
  10. להציב מטרות, לשפר כישורים – ככל שמשיגים יותר גוברת ההערכה העצמית.
  11. לזכור שבטחון עצמי אינו הערכה  עצמית. יש לפעמים זיוף במפגש בין שניהם.
  12. להנחיל את ההבנה שזה בסדר לטעות. ככה לומדים ומותר לטעות.
  13. פעילות גופנית משפרת הערכה עצמית. וגם הופעה חיצונית.

לסיכום, ככל שאדם מעריך עצמו יותר, הוא מאמין בעצמו ומעז לחתור, להשיג, להתקדם, לקבל…

תחושת ערך עצמי היא לעיתים התבלין הסודי של ההצלחה! ושל תחושת ההצלחה האישית!

 

בהצלחה!