אני אבא טוב? אני אמא טובה? איך יודעים?

ההורים, היום, מתמודדים עם "דימוי עצמי", "דימוי עצמי הורי" ו"דימוי עצמי מקצועי" ולפעמים הצלחה באחד מצויה בקונפליקט מול תחושת ההצלחה בשני.

המירוץ להצלחה ולמימוש אישי צובע את כל תחומי חיינו, כולל ההורות,  והוא מאד דומיננטי בקרב ההורים שילדיהם צעירים היום מ – 20 .

מצאתי שהורים וותיקים יותר,   מוטרדים פחות מ"הדימוי העצמי ההורי" שלהם.

הורות זו הזמנה להתפתחות אישית  וגם תפקיד אבולוציוני, אבל החידוש שלנו הוא השאיפה להרגיש שאנחנו עושים זאת "טוב מאד".

לרשות ההורים קיימת ספריית מידע בערוצי מדיה שונים,   עצות והדרכות לאיך להתמודד עם? מה לצפות בגיל..? מה מותר ומה מומלץ ולהיפך.

הבעיה מתעוררת ב"קופי – פייסט" למערכת שלנו. משהו משתבש כשהעצה המעולה להתמודדות לא עובדת במשפחה שלי.

הקושי ביישום משפיע לרעה על תחושת ההצלחה ההורית ומביא לפגיעה בדימוי העצמי ובדימוי ההורי  – תסכול.

מי מחליט מי הוא הורה טוב ומי לא?

החברה קובעת מידי פעם סטנדרטים להורות "מיטיבה", האופנות, המודעות, הידע ..

אבל, בסופו של דבר המשוב שנותנים הילדים יחד עם תחושת הבטחון הפנימית של ההורה – הם ההערכה האמיתית ביותר.

מה עושים? ראשית, מפנימים את העובדה שהורות זה "תפקיד", שנית ושלישית 🙂 מפנים מודעות, זמן וקשב להשקעה בקשר  – contact עם הילד.

1. הורות זה תפקיד וכמו בכל תפקיד שרוצים לעשות טוב, יש צורך ללמוד, להתעדכן ולהתאים  למציאות משתנה כל הזמן…אם צריך, גם לקבל הדרכה חיצונית, לפרקים.

ההבנה כי "אמנם, אני ההורה וזה הבית שלי והמקום האינטימי שלי ומותר לי להתנהג באופן רפלקסיבי-רגשי,

אבל,

גם במקום הזה…אני ב"תפקיד" של : חינוך, דוגמא אישית, הקניית ערכים, לימוד אופני התמודדות עם מצבים וכללי התנהגות" היא המפתח.

בתקשורת עם ילדיי,  עלי לזכור להישאר ברמת מעורבות רגשית עניינית, להיות עקבי ובעיקר עם מבט רחב יותר על הסיטואציה.

להתמודד עם הנושאים שעולים מתוך מחשבה על הערך שרוצים להנחיל ועם ההתנהגות שרוצים להדגים בייחוד במצבי לחץ.

בנוסף, השקעה קבועה וכמעט יומיומית בחיזוק ובהעמקת הקשר האישי – רגשי בתוך המשפחה בעל משמעות עמוקה למעורבות ולקירבה.

זה לא עניין של זמן, זה עניין של מודעות.

קשר רגשי שיש בו בטחון וקבלה הוא הערוץ עליו מתנהלים היחסים. ואם אני לא יודע איך ומה, גם כאן כדאי להתייעץ, כי זו השקעה שמניבה.

 

בשביל להרגיש מבפנים ולטפח "דימוי עצמי – הורי  חיובי" עלי להתנסות שוב ושוב בסיטואציות בהן תפקדתי באופן שמעלה את הבטחון שלי .

בטווח הארוך הילדים לא מעריכים את המאמצים שעשיתי בשביל לספק להם את התנאים החומריים הטובים ביותר, הם זוכרים ומעריכים את ההערכה, החיבה, המעורבות והבטחון העצמי שטיפחתי בהם….

מודעות עצמית, קבלת והבנת האחריות ההורית יחד עם פיתוח קשר של קירבה ובטחון עם הילד/ה שלי – הם המרכיבים של דימוי הורי חיובי.

אי אפשר לעשות זאת כל הזמן,  אבל היכולת לזכור (רוב הזמן – 60-70%) שאני ההורה ולכן האחריות שלי בתקשורת עמוקה יותר – חשובה.

 

…בהצלחה!

  

60-70% מהפעמים כי לכולנו יש ימים טובים יותר וטובים פחות ומה שחשוב זו המסה הקריטית.